רוב טקסי בתי הספר בישראל נערכים בחצר: יום הזיכרון, יום העצמאות, טקסי סיום. החצר נותנת מקום לכל ההורים, אבל מבחינת סאונד היא אחד המקומות הקשים ביותר. מה שעובד באולם לא תמיד עובד בחוץ.
הקול מתפזר
באולם הקירות מחזירים את הקול. בחוץ אין קירות, והקול נחלש מהר ככל שמתרחקים. לכן לא מעמידים שני רמקולים גדולים ליד הבמה ומקווים שזה יגיע לסוף. מפזרים רמקולים כך שגם השורות האחרונות שומעות ברור, בלי שהשורה הראשונה תקבל רעש חזק מדי.
רוח ורעשי רקע
רוח במיקרופון יוצרת רעש חבטות, ובחצר יש גם תנועה מהכביש, מזגנים וילדים. מיקרופונים עם מגן רוח וכיוון נכון של המיקרופונים לקריינים עושים את ההבדל בין דיבור שנשמע ברור לדיבור שצריך לנחש.
חשמל
בחצר לא תמיד יש נקודת חשמל ליד הבמה. צריך לדעת מראש איפה השקע הקרוב, כמה עומס הוא מחזיק, ואיך מעבירים כבלים בבטחה. בטקסים גדולים לפעמים צריך מקור חשמל נפרד.
כבלים ושבילים
ילדים עוברים, מקהלה עולה ויורדת, הורים מחפשים מקום. כבל שעובר בשביל הוא סכנה. מסדרים את הכבלים מחוץ לשבילים, ואם אין ברירה מכסים ומדביקים אותם.
טקס ערב: תאורה
טקס יום הזיכרון נערך לרוב בערב. ברגע שמחשיך, הקריין על הבמה צריך אור כדי שיראו אותו ושהוא יראה את הדף. תאורת במה בסיסית היא חלק מההגברה לטקס ערב, לא תוספת. ואם יש מסך, צריך לחשוב גם על בהירות: מסך שנראה טוב בחושך נראה אחרת בשקיעה. מסך לד לטקס ←
לפני הטקס: סיבוב בחצר
הדבר הכי שימושי הוא לראות את החצר לפני הטקס, או לפחות לקבל תמונות שלה: איפה הבמה, איפה הקהל, איפה החשמל ומאיפה נכנסים עם ציוד. על זה בונים את כל התוכנית.
